מופעי הירח

סביבת למידה משולבת מציאות רבודה

סרקו את הברקוד במכשיר חכם להפעלת סביבת המציאות הרבודה


פרויקטי גמר המכון הטכנולוגי חולון HIT

מלבד השמש, הירח הוא העצם הברור ביותר בשמיים, פני שטחו בהירים וכסופים. אפילו אם לא שמים לב לירח עד כדי כך, רואים שהוא משתנה בכל יום. לפעמים הוא זורח ביום, לפעמים בלילה, וצורתו משתנה כל הזמן. האם פעם עצרתם לחשוב מה גורם להתנהגות זו של הירח? הירח הוא בעצם סלע ענק ברוחב 35,00 קילומטר שצף בחלל. פניו למעשה כהים למדי, והם לא מחזירים יותר אור מלוח גירים או מכביש אספלט. עם זאת, הוא נראה לנו בהיר כי הוא מואר באור שמש מלא, כלומר השמש מאירה אותו, והוא משקף את האור אלינו כאן על כדור הארץ. הדבר שחשוב להבין הוא כי כמו כדור הארץ, וכל עצם כדורי בחלל, הירח הינו כדור ולכן חצי ממנו תמיד פונה לכיוון השמש ומואר באורה וחצי פונה ממנה. אנחנו קוראים לצד הפונה לשמש "הצד המואר", ולצד שפונה מהשמש "הצד החשוך".

מכיוון שהירח מקיף את כדור הארץ, הוא נראה לנו שונה עם הזמן.
זה מה שיוצר את מופעי הירח, תנועה מחזורית (גאומטריה).
מופע הירח = צורת הירח מנקודת מבטנו, כמה ממנו אנו רואים מואר מכדור הארץ.
המפתח לכל זה הוא קו "האמצע" המפריד בין הצד המואר והצד החשוך. אנחנו קוראים לקו הזה בשם "טרמינטור". אם אנחנו פונים לירח כאשר השמש מאחורינו, אנו רואים את חלק הירח המואר באופן מלא על ידי אור השמש ולכן הירח נראה לנו מלא. אם נביט מהצד על הירח נראה חצי מהחלק המואר וחצי מחלק החשוך ולכן הירח יראה לנו חצי מלא. אם השמש בצד השני של הירח, אנו מסתכלים על החלק החשוך, והירח נראה חשוך. עכשיו, שימו לב שלא שינינו דבר מלבד נקודת המבט שלנו, כך שבכל עת, הירח תמיד חצי מואר וחצי חשוך. זכרו זאת. מופע הירח שאנו רואים תלוי בכיוון שממנו מגיע אור השמש והזווית שממנה אנו רואים זאת מכדור הארץ. הירח מקיף את כדור הארץ בערך פעם בחודשׁ. למעשה, זה מקור המילה ירח.

"ירח" = "חודש"

(פירוש המילים זהה)

משך הזמן שאנו מכנים חודש נגזר מאורך הזמן שהירח עובר את כל המופעים שלו שזה בערך - 29.5 ימים.

סדר מופעי הירח

סדר מופעי הירח
התמונה נלקחה מהעמוד בנושא מופעי הירח של ויקיפדיה
  1. מולד הירח
  2. חרמש מתמלא ראשון
  3. רבע ראשון
  4. חרמש מתמלא שני
  5. ירח מלא
  6. חרמש נחסד ראשון
  7. רבע אחרון
  8. חרמש נחסר שני

"מולד הירח" מתרחש כאשר השמש, הירח וכדור הארץ הם פחות או יותר בקו ישר. מסלול הירח למעשה נוטה קצת ביחס לכדור הארץ, אז לפעמים מולד הירח מתרחש כשהירח הוא "מתחת" לשמש או "מעליה". אבל בשלב מסוים במסלולו, בשלב מסוים בחודש, הוא נראה קרוב לשמש ככל שניתן.
איך זה נראה מכדור הארץ? הירח בין כדור הארץ והשמש, כך שמנקודת מבטנו אנו רואים רק את החלק החשוך, החלק הלא מואר של הירח. החלק השני, הצד הרחוק של הירח מואר אבל אנחנו לא רואים אותו. לכן הגיוני להתייחס למופע זה כתחילת מחזור הירח, ומכאן המונח "מולד הירח". חשבו על כך לרגע, מכיוון שהירח קרוב לשמש בשמיים, הוא נע על פני השמיים עם השמש. הירח זורח ביום ואפשר לראות אותו רק מהחצי המואר של כדור הארץ, בשעות היום. רבים טועים לחשוב שהירח זורח רק בלילה, אבל הוא זורח באותה המידה במהלך היום.

במופע "מולד הירח", הירח נשאר ליד השמש, כך שהוא זורח בזריחה ושוקע בשקיעה ולכן קשה מאוד לראות אותו. בסופו של דבר, הוא צמוד לעצם הבהיר ביותר בשמיים, ורק מעט ממנו מואר מנקודת מבטנו, אבל לא לאורך זמן. מכיוון שהירח מקיף את כדור הארץ, לאחר כמה ימים הוא זז מעט מזרחה ועכשיו אנחנו רואים אותו בזווית קלה.
לכן ניתן לראות קצת מהחלק המואר של הירח שפונה לשמש. הטרמינטור, קו היום/לילה, נראה מעוקל סביב הירח, ולכן אנו רואים סהר מואר דק מאוד. בשלב זה הסהר עדיין דקיק, והקרניים של הסהר מצביעות הלאה מכיוון השמש. שימו לב שהירח עדיין די קרוב לשמש בשמיים, ונוטה רק מעט מזרחה, זורח אולי שעה או שעתיים לאחר הזריחה. אבל פירושו שהוא בשמיים כל היום, ואז הוא שוקע אחרי השמש. זה הזמן הטוב ביותר לראות את הסהר, כאשר השמש כבר שקעה והשמיים מתחילים להתקדר. הירח יהיה נמוך מעל האופק המערבי, והוא ישקע זמן קצר אחרי השמש.

בואו נחכה כמה ימים. טוב, אז עכשיו הירח נע קצת יותר במסלולו סביב כדור הארץ, והתרחק יותר מהשמש בשמיים. אנו רואים קצת יותר מהחלק המואר, והסהר רחב יותר. מאחר שהוא מתעבה, אנו קוראים לו "חרמש מתמלא ראשון", כלומר הוא מתחיל לגדול. הוא גם רחוק יותר מן השמש עכשיו, כך שקל יותר לראותו, אפילו במהלך היום לפני השקיעה.

כשבעה ימים לאחר מולד הירח נגיע לאבן הדרך הראשונה שלנו: הירח עבר כעת רבע ממסלולו. הוא מרוחק 90 מעלות מהשמש בשמיים, מה שאומר שאנחנו מסתכלים ישר על הטרמינטור. הוא עובר בדיוק באמצע של הפנים הגלויות של הירח, כך שהוא חצי מלא, והצד הפונה לשמש נראה לעין והצד השני אפל.
זה מבלבל, אך שלב זה נקרא "רבע ראשון", כי הירח עבר רבע ממסלולו, כלומר רבע מהמסלול סביב כדור הארץ, אף שהוא נראה חצי מלא.
לכן, זה לא באמת שהירח חצי מלא ואסטרונומים מעדיפים לקרוא לו "רבע ראשון", אז אם אתם רוצים לדבר כמו אסטרונומים, עליכם לקרוא לזה כך.

אבל הזמן חולף. הירח ממשיך בריקוד הכבידה שלו עם כדור הארץ, מסתובב סביב מסלולו. עכשיו, הוא יותר מחצי מלא, והוא ממשיך להתמלא.
מכיוון שהוא עדיין מתרחב, אנחנו קוראים למופע הזה "חרמש מתמלא שני".
הוא זורח בשעות אחר הצהריים המאוחרות ונמצא בשמיים במהלך רוב שעות הלילה.

הצעד הגדול הבא שלנו מגיע שבועיים לאחר מולד הירח, כאשר הירח עבר חצי ממסלולו. ועכשיו הוא הפוך לכיוון השמש בשמיים, בזווית של 180 מעלות. כעת כדור הארץ הוא שבין הירח והשמש, ולכן אנחנו מסתכלים על החצי המואר של הירח. זהו מופע "ירח מלא" ומכיוון שהוא הפוך מהשמש, הוא זורח בשקיעה ושוקע בזריחה. הוא בשמיים כל הלילה ומאיר את כדור הארץ.
כאשר הירח מלא, הוא 180 מעלות מהשמש. בעוד הוא מסתובב סביב כדור הארץ, המרחק בינו לבין השמש קטן, אפילו כשהוא ממשיך באותו הכיוון. כמו קודם, הוא זורח ושוקע מאוחר יותר, אבל עכשיו הוא זורח אחרי השקיעה, ושוקע לאחר זריחה. אם תקומו מוקדם בבוקר, כשהשמש מתחילה לזרוח במזרח, תראו את הירח הכמעט מלא שוקע במערב.
כעת משהירח עבר חצי ממסלול היקפו אנו עומדים לעבור את כל המופעים שוב, אבל בסדר הפוך.

כמה ימים אחרי הירח המלא, הצד המואר מתכווץ.
כעת הירח בשלב "חרמש נחסר ראשון".
בשלב זה הירח נראה כתמונת מראה לשלב "חרמש מתמלא שני".

ואז, שלושה שבועות בערך אחרי מולד הירח, שבוע לאחר ירח מלא, הירח שוב מואר למחצה, ונראה כי הטרמינטור מחלק את פניו לשני חצאים.
מופע זה נקרא "רבע אחרון" משום שהירח עבר שלושה רבעים ממסלולו.
הוא דומה מאוד לרבע הראשון, אבל הצד שהיה מואר עכשיו חשוך, ולהפך.
הוא 270 מעלות סביב כדור הארץ ביחס לשמש, והוא זורח בחצות ושוקע בצהריים.

כמה ימים לאחר מכן והירח נראה לנו בצורת סהר שוב, ונהיה דק יותר.
עכשיו הוא הגיע למופע "חרמש נחסר שני".
הוא זורח רק כמה שעות לפני הזריחה, ושוקע כמה שעות לפני השקיעה.

ואז, סוף סוף, חזרנו לנקודת ההתחלה.
חודש אחרי מולד הירח, הירח עבר 360 מעלות סביב השמיים, והוא שוב קרוב לשמש ככל שהוא יכול.
זה מולד הירח, המחזור מתחיל שוב, וכך זה עידן ועידנים.

שימו לב שלא שינינו דבר מלבד נקודת המבט שלנו, כך שבכל עת, הירח תמיד חצי מואר וחצי חשוך. זכרו זאת. קורה דבר מעניין אם מסיטים את נקודת המבט מכדור הארץ אל הירח. מופעי הירח שאנו רואים מכדור הארץ קשורים בזווית של הירח והשמש בשמיים. אבל על הירח, הזוויות הן בדיוק 180 מעלות במהופך; במולד הירח, כשהירח הוא בין כדור הארץ והשמש, כדור הארץ הוא הפוך מהשמש מנקודת המבט של הירח. זה כדור הארץ מלא! כל השלבים האחרים גם הם הפוכים, כך כאשר אנו רואים ירח מלא, מי שנמצא על הירח רואה את "מולד כדור הארץ", וכן הלאה.

האם אי פעם הבטתם בסהר הדק וראיתם את פניו החיוורות של הצד החשוך? זה מכיוון שהוא לא ממש חשוך, כדור הארץ הכמעט מלא משקף את אור השמש על הירח ומאיר את החלק החשוך.
כדור הארץ גדול יותר ומחזיר יותר אור מהירח, ולמעשה הוא בהיר פי 50 מירח מלא.
זוהר זה נקרא "הארת הארץ", מונח שמוצא חן בעיניי. הוא כונה "הירח הישן בזרועותיו של הירח החדש", כלומר החלק החשוך המוקף בסהר המואר של הירח ה"חדש".

הירח הוא אחד העצמים היפים והמהנים ביותר לצפייה בשמיים ואופן נראותו לנו משתנה בכל יום. עם זאת, הוא גם אותו הדבר, כי אנחנו רואים, פחות או יותר, את אותו החצי שלו, כלומר את אותם הפנים שלו כל הזמן.
הוא גדול ובהיר, והצורות על פני השטח שלו נראות לעין. כשמופעיו מתחלפים, ללא הרף, יום יום, הזווית של אור השמש שמאירה אותו משתנה, ומאפשרת לנו לראות דברים חדשים. תנועותיו מנחמות ומוכרות לנו. זוהי תזכורת שהיקום אולי נראה מוזר, מסובך ועוין במבט ראשון, אך לאורך זמן, כשיוצאים החוצה וחווים אותו, הוא הופך לביתנו.

היום למדתם למה לירח יש מופעים:
הוא כדור, והוא מקיף את כדור הארץ, כך שהזווית שבה אנחנו רואים את הצד המואר שלו משתנה מידי יום.
הוא מתחיל במולד הירח, עובר לחרמש מתמלא ראשון, לרבע ראשון, חרמש מתמלא שני, ירח מלא, חרמש נחסר ראשון, רבע אחרון, חרמש נחסר שני, והמחזור מתחיל מחדש.
זה משפיע גם על זמני הזריחה והשקיעה של הירח, ועל מה שאנו רואים על פני השטח שלו.

נוצר על ידי

יונתן גזית

בני נירן